האקסלרטור הוא התחלת הדרך ולא סיומה

בת 29, מנכ״לית צעירה של חברה בתחום הצריכה. עובדת קשה, מאושרת עד הגג, מרגישה על פסגת העולם. ואז קרה ה"דבר" הזה. שני פסים הופיעו על המקל. יומיים הסתובבתי בתחושה שזהו, שעון החול מתחיל לאזול, כל הקריירה שבניתי קשה כל כך תיעצר, כבר לא אוכל להמשיך לרוץ באותה מהירות, וביום השלישי הגיעה אמא שלי שקבעה בביטחון מלא וכמיטב הקלישאה - "קחי את עצמך בידיים, היריון זה לא מחלה. את תירגעי, תתאפסי והכל יהיה בסדר".

ואז זה קרה, נולדה האהבה הראשונה שלנו, ולמרות החששות, הקריירה נמשכה, ההצלחה נמשכה והאינטנסיביות נמשכה. ואני - מג'נגלת בין משימות מקצועיות למטלות משפחתיות: ישיבות צוות, טיפת חלב, ישיבות דירקטוריון, תיאום הסעות לחוגים, גיוס עובדים, ביקורים אצל הרופא, בניית אסטרטגיה, מסיבות בגן, דוחות רבעוניים, קניית עוד מתנה ליומולדת, דוחות שנתיים ומדי פעם, גם לוודא שיש אוכל במקרר. השילוב של העבודה עם הבית היה מאתגר, אבל אז אחרי חמש שנים, בדיוק כשכבר נראה שנכנסנו לאיזו שגרה ושהכל מתקתק היטב, הגיעה אהבתנו השנייה ויחד איתה הכל כפול: כפל חוגים, כפל הסעות, כפל משימות, אבל יותר מהכל - כפול אהבה.

​

כמו הרבה נשים צעירות מלאות שאיפות וחלומות, שרוצות לפתח קריירה משמעותית, נאלצתי להתמודד עם נורמות בעייתיות, תפיסות חברתיות שגויות וגם עם הרבה מאוד דילמות. למשל, מה עושים כשיש מסיבה בגן בעשר בבוקר, ולאותה השעה בדיוק נקבעת פרזנטציה חשובה לדירקטוריון? מה עושים כשיש טיול ראשון בבית הספר ובאותו שבוע יש כנס סיכום שנה בלונדון? כמו הרבה נשים צעירות ושאפתניות, את מתמודדת עם מציאות של קונפליקט אחד מתמשך עם החברה, המשפחה וכן, גם עם עצמך.

אז איך מתמודדים עם כל זה? איך ממשיכים לפתח קריירה יחד עם פיתוח התא המשפחתי? איך לא מוותרים, לא על זה ולא על זה? המסקנה החד־משמעית היא שהדרך היא לעשות את זה יחד, כזוג הורים. אבל בעוד שזה אולי נשמע מובן מאליו, כשבאים לפרוט את המחויבות ההדדית הזו למשימות הקטנות של החיים - הסיפור הוא כמובן הרבה פחות פשוט.

ברור לי היום, שלולא קיימנו אני ובן זוגי, שמנהל קריירה אינטנסיבית לא פחות מזו שלי, שותפות אמיתית ומאמינים בתפיסה שוויונית אמיתית, לא היינו מצליחים לעמוד בשתי המשימות התובעניות כל כך.

אחרי הרבה מאוד שיחות שניהלתי עם נשים בשנים האחרונות, הבנתי שהחלק החסר במשוואה הזו הוא היכולת לתכנן זוגיות שוויונית עוד לפני שיוצאים לדרך ועוד הרבה לפני שמגיע הילד הראשון

להמשך קריאת הכתבה אשר התפרסמה ב- Xnet בדצמבר 2016

גיל מי-טל  הוא בוגר KR08, המחזור ה-8 של תכנית קלוג-רקנאטי, באוניברסיטת תל-אביב.